עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

חברים
סיציליאנהjust morאופליהorcoPizzaByteDor Schneider
Lee.System MeEllyIM ALedyaנערת הגורל
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
מייל ליצירת קשר
•  Shilla54@walla.co.il
סיפור- צעירה ויפה

תובנות לשנה החדשה ויום כיפור

05/10/2019 21:48
שילה
יש כמה סוגיות שאדון בהן בפוסט הזה:

1.  תובנותיו של פסיכולוג

2. איך לבצע שינוי תודעתי

3. להזכר בדברים הטובים שבחיים

4. סליחה


1. 
אוקיי אז הסוגיה הראשונה דנה בפסיכולוג שלי, שמצד אחד הצליח לגרום לי להניע את עצמי בתקופה האחרונה למצוא עבודה(אם כי זמנית), עזר לי לגבש על עצמי עמדות יותר חיוביות ולהאיר ל יותר בבהירות בעיקר עד כמה אני חסרת בטחון, זקוקה כל הזמן לאישורים חיצוניים, בעלת חרדת נטישה, מדגישה את השלילי על החיובי וכן הלאה.

הוא טוען שבעצם דילגתי על איזשהו שלב התפתחותי נורמלי שילד גדל בעולם שבו הוא מרגיש אהוב, שרואים אותו, ובסופו של תהליך זה עוזב את התלות בחיזוקים חיצוניים וסומך מספיק על עצמו בשביל להתנהל בעולם, אז לי אין את זה, אני תקועה בשלב של התלות. הוא מסביר שכנראה הסביבה הקרובה שלי לא מספיק "ראתה" אותי כילדה, לא הגיבו בצורה מותאמת לרגשות וההבעות שלי, או שלא מספיק שמו לב שאני עצובה או שהגיבו לכך בצורה מזלזלת, חסרת סבלנות או לחילופין כאשר שיתפתי- אמי היתה מגיבה ביותר מידי הזדהות והעצמה של רגשות שליליים. אני זוכרת את עצמי תמיד כילדה נכנסת ללופים ומחשבות טורדניות על ילדים שהעליבו אותי, פגעו בי, ואני חושבת שלא ידעתי איך להתמודד עם הרגשות הללו בצורה תקינה ובריאה אלא ספגתי את כל הכאב עמוק פנימה בלי שתהיה לי דרך לשחרר, לסלוח ולראות דברים מנקודת מבט יותר שפויה.  אני חושבת שהדפוס הזה התקבע בי עד היום ולכן כל פעם שמישהו לא רוצה יותר בקרבתי, לא בהכרח בגלל שהוא לא אוהב אותי או רוצה לפגוע בי, אני ישר מפרשת את הדחייה כחוסר אהבה, כנטישה, שמשהו בי לא בסדר ובגלל זה חברות לא רוצות להיות חברות שלי, בגלל זה בחורים שאני רוצה לא רוצים אותי בחזרה, עד עצם היום הזה, ראיה מאוד שחור ולבן. 
זה קשה מאוד להיות ילד רגיש בעולם- מישהו עלול לפגוע בך בכל רגע, לכן ההתמודדות שאני בחרתי כילדה ונערה הייתה לברוח לעולם הפנימי שלי, של הפנטזיה, בו יש לי את הדמויות המרכזיות בסדר כרונולוגי: הפוקימונים, קטנטנות, המורדים, סרטי התבגרות אמריקאיים המציגים אשליה על מושג האהבה ובו זמנית חשיפה לעולם הפורנו שהיווה בלבול מוחלט על יחסי גבר ואישה, אנימות (שכמובן גם שם תמיד האישה קטנה וחלשה). יתכן והמודלים הללו היוו גורם מעצים לכך שזה בסדר שגבר יתייחס לא יפה לאישה ושהיא רק "כלי". הייתי רגילה לזה בסביבה הפטריאכלית שגדלתי בה, להרגיש כנועה וחלשה מול הבנים. רק בשלב מאוחר יותר בתיכון הכרתי גם בנים חנוניים יותר ונחמדים יותר. אבל המשכתי לפחד מבנים.

2. שינוי תודעתי
הבנתי ששינוי תודעתי יכול להגיע רק על ידי שינוי סביבתי. כלומר, להשתדל למקם את עצמי בסביבה צעירה בת גילי, שונה ממני, לחוות התנסויות שונות ולא לברוח להתמודד איתם ועם קשיים, כולל עם אנשים שהחיבור איתם פחות טבעי לי, זו גם התמודדות טובה עבורי. 
כחלק מהשינוי התודעתי הזה יתכן ואצטרך לשוב לנטול גלולות נגד הריון מכמה סיבות: א'-המחזור שלי בחצי שנה האחרונה ללא גלולות פשוט מזעזע, מחליש אותי מאוד ואני סובלת מכאבים חזקים. ב'- אני אובססיבית שוב  לסקס והתאבון המיני שלי מרגיש לי מוגזם, יתכן ואהיה יותר פרודקטיבית בדברים אחרים אם אצליח לרסן את התאבון המיני באמצעות גלולות- שמצד אחד, הצורך הייצרי הזה מסב לי הנאה גדולה ביחסי מין אבל מצד שני ממלא יותר מידי מקום במחשבות שלי במהלך היום על חשבון התקדמות מקצועית ואישית.  
להבין שאני בן אדם שזקוק לחום ואהבה ושאכן יש לי חרדת נטישה ולכן לקחת קשרים עם אנשים בקלות יותר בלי מחויבויות וציפיות גבוהות. כלומר, גם אם אפתח מערכת יחסים חדשה השנה- לא לצפות אף פעם לשלמות...פשוט לזרום.

3. הדברים הטובים בחיים להיזכר בהם-
שוב, המשפחה שלי, שבחצי שנה האחרונה הקשר בינינו התהדק ולמדתי להעריך ולתת יותר מעצמי.
קבלתי בחצי שנה האחרונה המון מחמאות מגברים על המראה החיצוני שלי, כולל הרבה ביטויי משיכה מצידם גם כשלא רציתי בכך כלל, ולכן הנושא הזה הפך להיות שולי מבחינתי. במערכות יחסים עם אנשים בסופו של דבר הקשר הרוחני, החברות אמת והנושאים המשותפים הם אלו שמאחדים בין אנשים לטווח הארוך - לא תאווה מינית, ולא התעסקות בחיצוני- עד כמה אני רזה ובכושר, לא התעסקות באכילה ודיאטות למיניהן- אלו שייכים לעבר מבחינתי. מי שמתעסק עוד בדברים האלה בקיצוניות הוא כנראה בשלב אחר בחיים, פחות בוגר, שאני כבר מזמן לא מחשיבה כעליון עבור חיבור בין אנשים. אני כל כך שמחה שאני כבר לא נמצאת בכלא הזה יותר.

4. ודבר אחרון לסיום, 
אני רוצה לבקש סליחה מבלוגרים כאן אם לפעמים הייתי בוטה מידי, ישירה מידי לפעמים בתגובות שלי, שיפוטית או ביקורתית. יש בי צורך עז לעזור ולהציל אנשים ולפעמים אני שוכחת שכל אחד בחייו רואה דברים אחרת ונמצא בשלב אחר תודעתית והתפתחותית. 
ואני בעיקר רוצה לבקש סליחה מעצמי על זה שאני האויב הכי גדול של עצמי, שאני כל כך קשה עם עצמי שאני לא נותנת לעצמי באמת להיות מאושרת. השנה אני רוצה לסלוח לעצמי לאהוב את עצמי , ואם זה עוזר, אז להמשיך לחיות בסרט שאני יצור מיוחד ומקסים- לפעמים זה עוזר לי בחיים מול אנשים. מוזמנים לאמץ את השיטה.

תודה לקוראים הקבועים שסובלים את הגחמות שלי לפחות שנה וחצי!! כל אחד מכם הוא נשמה מיוחדת.
IM AL
IM AL
05/10/2019 23:35
אני לפחות ממש לא סובל אוהב את הגחמות שלך גם אם הן קשות לעיקול.
וכן את צריכה לנסות "לזרום" (למרות שאמרתי לך שאני שונא את המילה הזו).
שימוש בגלולות: אם זה מתוך מניעה אז בסדר אבל במטרה להפחית יצר מיני, למה?
זה נשמע עצוב מה עוד שהשימוש בגלולות ידוע כמשהו שלא ממש בריא , חושב שאת צריכה להיות מאושרת שיש לך תאבון מיני רב, זה מעיד להבנתי על חוסן נפשי ועל ביטחון עצמי וזה מעולה שזה כך.
אהבתי ממש את היחס שלך לגוף שלך ולדיאטות , מתקשה להבין נשים גברים שחמישה ק"ג יותר או פחות משנים להם את כל הדימוי העצמי , למה?
אוהב את המח שלך ואת הסדר המחשבתי שלך אבל כן תהי יותר ספונטנית , את מקסימה יקירה!
שילה
06/10/2019 11:48
לגבי ה-5 ק"ג פחות או יותר- אני בחיים לא אוכל להזדהות עם היכולת של אנשים לעלות פתאום במשקל 5 ק"ג כי אצלי המשקל מאוזן מאוד ב4 השנים האחרונות ונע בין 2 קילו יותר או פחות בתקופות שאני אוכלת יותר או פחות. זה מבטא בסה"כ איזון פנימי ביחס לאוכל וחילוף חומרים תקין. בניגוד לכך, למי שיש נטיה להשמנה אני יכולה להבין את האובססיה סביב הדימוי העצמי ומה שמתלווה לכך ובמובן הזה אני די מבורכת בגנים טובים.

עכשיו בוא נגיע לחלק הפחות מפרגן, נראה לי שיש סיבה למה הבחור האחרון שהייתי איתו אמר לי "לא הייתי רוצה להיות אישה בחיים"- הוא אמר את זה בהקשר לזה ששיתפתי אותו בפחד שלי שיסתכלו עליי רק כגוף ליחסי מין ולא מעבר לכך. תסתכל על הפוסט הזה ותבין לבד- כמו שאמרת "קשה לעיכול". אמרתי לו שיש הרבה גברים שגם יש להם קשיים, למשל שהם צריכים לעמוד בסטנדרט של גבריות, רק שהם לא מקרינים את זה כלפי חוץ לעומת נשים שמשתפות. אולי גברים מתמודדים טוב יותר בחוסר התמודדות שלהם ופשוט זורמים? זו שאלה מעניינת.
IM AL
06/10/2019 12:57
היי,
קורא כעת את מה שכתבתי אז אני מבין שזו טעות קולמוס, אני ממש אוהב את הגחמות שלך גם אם הן קשות לעיכול (אינ והשגיאות כתיב שלי), חושב שאת יותר מעניינת מסקרנת עם הגחמות הללו, "את לא משעממת" או בנאלית זה עושה אותך למסקרנת הבלבול הזה מיחד אותך ומיפה אותך.
מבין לגמרי את הגישה שלך של "יתייחסו אלי רק כגוף ליחסי מין" זה משהו שלא ניתן לסבול אותו, חושב שכולנו מרגישים כך למרות שיש גברים רבים שמתייחסים כך לנשים וזה דוחה, לכן גם אני מרגיש דחיה מפורנו כי גם שם לרוב האישה או גוף האישה מוצג "כמגרש משחקים" עבור הגבר, סתם מעניין לבדוק כמה סצנות יש בפורנו בהן גבר מענג אישה בכדי לגרום לה לגמור ולא בחדירה לעומת הסצנות בהן נשים גורמות לגבר לגמור, די ברור לי שיש רוב לאפשרות השניה.
וגם כמי שנחשף ברשת בעירום , אני לא חש בנח במקרים בהן נשים רק צופות בי ולא משוחחות איתי, כי גם במצבים אלו אני מרגיש דומה לתחושה שאת מתארת , של גוף שכל תפקידו זה לגרות ולענג ואינני מחזיק מעצממי ככזה.
סליחה אם נפגעת מאי ההבנה הזו !!!
שילה
06/10/2019 19:20
למדתי שיש גבול אפור ולא שחור ולבן אצל גברים ביכולת שלהם לראות אותנו, הנשים, גם כחברות טובות, גם כפסיכולוגיות, וגם כגוף יפה ליחסי מין...ועדיין, לפעמים צריך לחדד להם יותר ברור איך הם אמורים להתייחס לבת זוג כי הם מתבלבלים לפעמים וטועים לחשוב שנועדנו לענג אותם וללטף להם את האגו מבלי שהם יעבדו קשה בשביל זה.
כלומר, אם הם יהיו בני זוג קשובים, נעימים ואנשי שיחה וידעו לענג אותנו בחזרה כמו שאנחנו אוהבות הם יקבלו מה שהם רוצים כפליים.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: